במפגשי האפיה אשמח להנחות וללמד את רזי האפייה עם מתכונים פשוטים להכנה ומרשימים למראה, שאותם נבחר יחד בהתאם לרצונכם, תוך שימוש בחומרי גלם הקיימים בכל בבית

  • עדי ברק אגמון

עוגיות רחת לוקום שנותנות טעם ופרופורציה לחיים

עודכן ב: 9 אוג 2020

לפעמים בחיים קורים לנו אירועים שרק בראייה לאחור אפשר לפרש אותם.

רק בראייה לאחור אפשר לזהות כי שם נזרע הזרע.

כשהייתי ממש קטנה, אימא שלי היתה אופה. לא הרבה, אבל היו כמה עוגות קבועות וטעימות שהיתה מכינה לנו (רולדה במילוי גבינה מתוקה תפוחים וקינמון, עוגת שכבות קצפת ליום הולדת, נקניק קוקוס ושוקולד וכיסוני בצק עלים עם תפוחים שזכורים לי כטעימים במיוחד).

כשהייתי בת 7 פקד את משפחתי אסון ואחותי הגדולה נפטרה מסיבוך של מחלה. לימים למדתי כי מאז פטירתה של שרי ז"ל, אימא שלי איבדה את החשק והרצון לאפות. הטראומה והכאב היו גדולים מידי. אפייה עבורה היתה עשייה שכולה שמחה, נתינה ויצירה ואז בשנים הראשונות לאסון, זה היה גדול עליה.

אבל כמו שאתם יודעים, בחיים אין וואקום ואת הוואקום במטבח אני התחלתי למלא מבלי בכלל שאהיה מודעת לכך שזו תהיה אהבתי הגדולה.


קפיצה ראשונה בזמן.

עין גדי. אני ילדה בת 10, מקציפה חלבונים בכדי להכין קצפיות במיקסר "של פעם" עם שני מקצפים שפועלים זה לצד זה. באופן הכי לא מודע אני מקרבת את הראש בכדי לבדוק את איכות ההקצפה ואז זה קורה - השיער שלי נתפס במקצפים והם מתחילים להסתלסל לי על השיער כמו שני רולים ענקיים ומושכים אותי לתוך המערבל. כן, זה היה מפחיד בדיוק כמו שזה נקרא. באינסטינקט אני רצה לכיוון חדר השינה של הורי. כבל החשמל ניתק מהשקע מעוצמת המשיכה, המיקסר נופל ונגרר אחרי והמקצפים תקועים לי בשיער עם בלילת חלבונים, סוכר והרבה דמעות.

כנראה שזה היה הרגע. הרגע בו חיי (ושערי) נקשרו למטבח, נקשרו למיקסר, נקשרו לאפיה.

ומאז אני אופה.

מטבח של מטר וחצי , חומרי גלם בסיסים (ביצים, קמח, מרגרינה, שמנת, חלב וצימקאו) ותנור על המקרר שמצריך לטפס על כיסא בכדי להגיע אליו. כל זה לא הפריע לי להכין קצפיות, עוגות טורט, מרציפן, ועוגת שוקולד ואגוזים אהובה במיוחד של נירה שויאר מהספר האלמותי 'עוגות לכל עת'.


קפיצה שנייה בזמן.

עין גדי. אני נערה בת 14. הקיבוצניקים שבנינו מכירים את המונח "יום עבודה". יום בשבוע שבו במקום ללמוד, הלכנו לעבוד באחד ממקומות העבודה בקיבוץ.

ההתחלה שלי היתה בחממות - עבודת ידיים, בוץ, אדמה, צמחייה, טוף, גידולים הידרופונים, לחות גבוהה, הכי קרוב לטבע ולאדמה שאפשר.

שנה אח"כ יכולתי לבחור בין עבודה במוסך לבין המאפייה הקטנה שהיתה אז בפונדק (מסעדה ליד שמורות הטבע). להחליף גלגל כבר ידעתי, אז בחרתי במאפייה😉 שם בעיקר מרחתי קרמים על עוגות ועזרתי לחלק עוגות לצלחות הגשה.