במפגשי האפיה אשמח להנחות וללמד את רזי האפייה עם מתכונים פשוטים להכנה ומרשימים למראה, שאותם נבחר יחד בהתאם לרצונכם, תוך שימוש בחומרי גלם הקיימים בכל בבית

  • עדי ברק אגמון

מתכון עם זיכרון - פאי הפקאן של גיא חסון ז"ל

עודכן ב: 9 אוג 2020

יום הזיכרון.

יום קדוש שהשנה מגיע בתקופה קשה בעולם ובמדינה. הראש טרוד בהמון מחשבות. כבר שבוע שביעי לסגר קורונה. לילדים קשה עם הניתוק החברתי וגם לנו. מנסים לשמור על שגרת העשרה ולימוד ולדבר על יום הזיכרון ויום העצמאות בשפה שתתאים לילדה בכיתה א'.

קשה לי עם יום הזיכרון.

גדלתי כילדה שאחותה הגדולה נפטרה מסיבוך של מחלה. מוות מיותר וקשה שריסק (ואח"כ גם עיצב) אותי ואת משפחתי. אבל במדדי האבל הישראלי – קולקטיבי, אנחנו בתחתית הסולם. כי אם לא מת לך אבא, אח או דוד בהגנה על המולדת, הרי אתה רק עוד מישהו שמת לו מישהו. אין סביבך את "הילת השכול". אבל, בנינו, מי בכלל רוצה הילה שכזו?!


במלחמת לבנון הראשונה הייתי עוד ילדה. אני זוכרת איך ראינו ממצוק הקיבוץ את שיירות הטנקים בכביש 90 עולות צפונה לכיוון לבנון. ואז ביום השני ללחימה קיבלנו את הידיעה שגיורא רון ז"ל נהרג (7.6.82). הלם.


ואז צבא וחיל אוויר, ותאונות נוראיות של חברים של חברות, ואז 1992 שנה ארורה.


ב 6.4 שרון בן אריה ז"ל, השותף שלי להופעות והצגות בקיבוץ, נהרג בלבנון וארבע חודשים אח"כ ב-3.8 דורון דרזי ז"ל שהיה כיתה מתחתי נהרג במבצע נועז של יחידת "שמשון" וכולנו חיילים וכולנו המומים.


ואז נחשון וקסמן ז"ל נחטף ויצחק רבין ז"ל נרצח ואסון המסוקים ובשעה טובה יוצאים מלבנון ואני רואה את החיילים על הטנק ומתמלאת תקווה ושמחה בלב שהינה קלו המים והארץ תשקוט. אבל היא לא.

עוד אינתיפאדה, עוד מלחמה ועוד הרוגים ועוד מבצעים ועוד הרוגים. וככל שנהרגים יותר אני נסגרת יותר. אוטמת את עצמי כמנגנון הגנה. לא יכולה להכיל את הכאב. הוא גדול מידי. לא נתפס.

והינה אתמול, במקום להתרחק מהאש, החלטתי לקפוץ לתוכה. להתמודד עם הכאב ולקחת חלק מפרויקט מקסים שנקרא מתכון עם זיכרון במסגרתו מנציחים את זכרם של חללי צה''ל ונפגעי פעולות האיבה דרך בישול מתכונים אהובים והסיפור שמאחוריהם.

כשנכנסתי לאתר לחפש אחר המתכון שאכין, עיני נעצרו מיד בתמונה של גיא ריצ'ארד חסון ז"ל.