במפגשי האפיה אשמח להנחות וללמד את רזי האפייה עם מתכונים פשוטים להכנה ומרשימים למראה, שאותם נבחר יחד בהתאם לרצונכם, תוך שימוש בחומרי גלם הקיימים בכל בבית

  • עדי ברק אגמון

זו היתה השנה שהיתה

עודכן ב: ינו 2

בתקופת חיי בקיבוץ המשפט "זו היתה השנה שהיתה" היה מיוחס למסיבת ראש השנה בה סיכמו את האירועים הגדולים והמשמעותיים שקרו במהלך השנה החולפת. נכון. אנחנו לא בספטמבר אלא בדצמבר, אבל נראה ששנת 2020 בהחלט צריכה שיסכמו אותה, יארזו אותה יפה בסרט וישגרו אותה הלאה מכאן.


2020 שלי החלה באובדן גדול. קמנו מהשבעה של אבא שלי מנו ברק ז"ל, ישר ל"חגיגות סוף השנה" כשהנפש כואבת ופצועה ולא היתה בי שמחה, או צהלה או תחושת חגיגה. רק תחושת אובדן מאוד גדולה עטפה אותי בתחילתה של השנה החדשה.


ינואר, חודש ה"שלושים" היה מטלטל. הרגשתי כמו בבועה. מדברים איתי, אני מדברת עם אחרים אבל הראש לא מחובר ללב, לנפש. אני מרגישה בבועה. הכל חולף מעלי או מתחתי. לא נכנס פנימה.

במנהגי האבלות היהודים ניתן למצוא הרבה יופי וחכמה.

שבוע ראשון לאובדן - המשפחה הגרעינית עוצרת מכל מלאכתה ויושבת שבעה ימים. מתכנסים. מתאבלים.

חודש ראשון לאובדן - מתחילים לחזור לשגרה. לחזור למציאות - אבל לא לגמרי. חוזרים לקבר לגילוי מצבה לאחר 30 יום.

"כואב אבל פחות" כתב יהודה פוליקר, ואני אשנה ל"כואב אבל אחרת". הכאב הוא אותו הכאב, אבל הוא מקבל צורות וגוונים שונים במהלך הזמן שעובר בשנת האבל הראשונה ולאחריה.


בפברואר, אני כבר מאופסת חוזרת לעצמי ומוכנה לחזור לשיגרה ברוכה של עבודה ויצירה ועשייה, אך העולם כבר בבעיה. האטה בשוק ובהזדמנויות התעסוקה מורגשת כבר בארץ ותהליכים שהחלו נעצרו בן רגע והינה אנחנו כבר בחודש מרץ - סגר ראשון... סגר שני... ועכשיו סגר שלישי.

שנה שהחלה בסגר ומסתיימת בסגר ונראה שאין בה שום דבר בסדר.

ובכל זאת.....


אחרי הפתיחה הכל כך קודרת, אני רוצה לשתף אתכם גם בכל הדברים היפים והטובים שקרו לי השנה ולמרות הקורונה, או שאולי בזכות הקורונה, ראיתי וחוויתי הרבה יופי וטוב.


סגר ראשון - דלתות נסגרות ודלתות נפתחות

סגרו לילדים את המסגרות והכניסו אותם הביתה 24/7.

אחרי השוק הראשוני וההתאפסות של כולנו על "סדר עולמי/יומי" חדש, אני מתחילה לראות את היופי.

אני רואה את היצירתיות המופלאה של נועה, את יכולת החשיבה, האלתור והבגרות שלה. אני זוכה לראות את איתי הופך מתינוק לילד מתוק, ממזר וחכם כשד. אני רואה את מערכת היחסים של נועה ואיתי נרקמת ומתהדקת. אני רואה אותם והלב מתרחב.

כן. היו רגעי משבר וקושי ו