בתקופת חיי בקיבוץ המשפט "זו היתה השנה שהיתה" היה מיוחס למסיבת ראש השנה בה סיכמו את האירועים הגדולים והמשמעותיים שקרו במהלך השנה החולפת. נ...

העולם משותק. מגיפת הקורונה משתוללת ומכה בכל העולם ללא הבדל דת גזע או מין. כולנו חוטפים. אנחנו כבר 3 שבועות מכונסים בבית וזוהי תקופה מאתגר...

עוד רגע החורף נגמר ועדיין לא כתבתי על מרק העוף הקלאסי שמככב אצלנו במטבח. זו היתה אמורה להיות שבת ללא בישולים מיוחדים. שבת שבה אנחנו מוזמנ...

נעלמתי קצת. ספטמבר הסתמן כחודש רווי אירועים . נועה שלנו החלה את כיתה א' כפי שכבר סיפרתי לכם בפוסט שלום כיתה א', 24 שעות לאחר מכן אני התחל...

יש לי ווידוי. אני אוהבת את פסח. עוד מהילדות בקיבוץ בעייני זה החג הכי טעים. נכון, אני אוהבת מאוד סופגניות וגם אזני המן, אבל יש משהו באיסור...

פסח כבר מעבר לפינה. המורות והילדים בחופש, אבל פסח עוד לא ממש כאן. זה רק הבילד-אפ לקראתו. הבית עוד לא מוכשר ועוד לא התחלתי להכין את עוגות ...

כשנולדתי, הוריו של אבי כבר נפטרו, כך שזכיתי שיהיו לי רק סבא וסבתא מצד אימי. סבא שרוליק וסבתא מינקה - הסבים הכי נפלאים וטובים בעולם (כן, כ...