פסח - החג הכי טעים שיש
עודכן: 9 באוג׳ 2020
יש לי ווידוי. אני אוהבת את פסח. עוד מהילדות בקיבוץ בעייני זה החג הכי טעים.
נכון, אני אוהבת מאוד סופגניות וגם אזני המן, אבל יש משהו באיסור החמץ שהפך את החג הזה ליצירתי בכל הנוגע למזון.
אומנם אני קיבוצניקית והדעה הרווחת עלינו היא שאנחנו כופרים גמורים, אבל לשמחתי גדלתי בקיבוץ ערכי עם מסורת ואהבה גדולה ליהדות.
את עין גדי הקימו גרעיני נח"ל שהגיעו מכל חלקי הארץ. צעירים, נחושים, אוהבי אדמה והתיישבות, חלוצים, חרוצים וקצת משוגעים. המרקם האנושי שהקים את הקיבוץ היה תמהיל יפה של אנשים. כך גדלנו. רק כשהתגייסתי לצבא נחשפתי לשיח על אשכנזים, מזרחיים, עדות, אליטה, סנובים וקיפוח.
בכל ילדותי בקיבוץ לא היה שיח על עדות או על מוצא, חיינו כולנו כמקשה אחת - כישראלים. ישראלים שההורים שלהם עלו מפולין או מרומניה או מטורקיה או מתימן או מעירק או ממרוקו או מקנדה או מפינלנד או מארה"ב. ישראלים שאוהבים את ישראל ואת היהדות ואת המסורת ויודעים לחיות ביחד מתוך כבוד הדדי.
עוד בימיה הראשונים של עין גדי הוחלט כי בחדר האוכל לא יגישו אוכל שאינו כשר, ועוד החליטו שהנשים לא יעשו תורנות בערבי שבת בכדי לשוות ליום הזה צביון חגיגי. בכל יום שישי ערכו "קבלת שבת" לכל הקיבוץ. השולחנות סודרו שורות שורות וכוסו במפות לבנות, כולנו לבשנו בגדים לבנים, יצחק קרקעי ז"ל היה מקדש ומברך עפ"י מיטב המסורת הספרדית, דרור סנדלון, מני גל ויענקל'ה גלפז היו מנגנים ושרים וכל הקיבוץ איתם במקהלה:
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן
מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
את החגים היינו חוגגים במלואם. ראש השנה נחגג עם מיטב המאכלים והמסורת ובערב נפגשנו למסיבת "זו היתה השנה שהיתה", בשבועות הופקה תהלוכת הטנא של כל ענפי הקיבוץ, ביום העצמאות רכבנו על אופניים מקושטים בצבעי כחול לבן והתלהבנו מהזיקוקים, ביום כיפור צמנו והתכנסנו במועדון לחבר לשמוע את תקיעת השופר, בחנוכה רצנו את "מרוץ הלפיד" ממצדה לקיבוץ, בסוכות ישנו בסוכה ובחג הפסח ערכנו סדר פסח כהלכתו עם הגדות אשר שולבו בהם שירי אביב וקטעי קריאה של חברי המשק. כילדים צעדנו בתהלוכת "הרגע יצאנו ממצרים והגענו ישר למנה העיקרית" ועלינו לשיר את ארבעת הקושיות. קראנו בהגדה, אכלנו מצלחת הסדר, מצאנו את האפיקומנים ואז השתדלנו להישאר ערים במהלך כל הסדר. לרוב נרדמנו על הרגליים של ההורים. במהלך חוה"מ נחשפנו לשלל המאכלים היצירתיים שהגו ורקחו לנו צוות המבשלות בקיבוץ.
בזכות יצחק ויוסי קרקעי ז"ל, בזכות עזרא בוטא, מני גל ויענקל'ה גלפז, דודו שליטא, סיימון ועוד עשרות אנשים טובים וחרוצים יכולנו ללמוד ולחוות את המסורת ואת החגים בצורה הנפלאה ביותר שיכולה להיות ועד היום גם כשאני מתארחת בארוחת הסדר אצל משפחתו של רועי אני מתעקשת לשיר את ברכת 4 הכוסות עפ"י נוסח השירה שהלחין יענקל'ה גלפז. יש דברים שלא שוכחים.
גם את הטעם השומני של מצה מגולגלת ומטוגנת עם גבינה צהובה לא שוכחים, גם את המצברייט, את עוגת המצות ואת המצה הרטובה לא שוכחים.
ולמה אני מספרת לכם את כל הסיפור?
כי מסורת זה יופי של דבר, ופסח הוא חג מסורתי ומאתגר מבחינה קולינרית ועם זאת הוא חג טעים ביותר: קניידאלך, מצברייט, כבד קצוץ,מרק עוף, חרוסת, עוגת מצות, וכן - גם מצה עם שוקולד (השחר).
ואי אפשר בלי מילה קטנה על גפילטע פיש. גם אני בתור ילדה שנאתי! זה הגעיל אותי. ממש כך. המראה, הריח, הגזר הכל! ואז הכרתי את רועי והוזמנתי לליל סדר ראשון עם המשפחה. בכל שנה אימא שלו מכינה את הגפילטע , ובתור הכלה לעתיד לא ממש יכולתי לסרב, אז טעמתי. ואח"כ גם אכלתי. ואז גם ביקשתי עוד.
תקשיבו, זה טעים!!!
מאז שעזבתי את הקיבוץ, כשאני חוגגת את ליל הסדר אצל חברים או עם המשפחה איכשהו יוצא שאני אחראית לקינוחים ולעוגות. מעניין למה?😊
אז לרגל החג ריכזתי לכם שלל מתכונים מנצחים וכשרים.
את כולם הכנתי לאורך השנים, ולצערי לא כל העוגות צולמו ותועדו - תצטרכו להאמין לי. הן יוצאות יפות וטעימות.
הקינוח האולטימטיבי: מוס שוקולד. מתכון מנצח מתוך ספר המתוקים של 'על השולחן'. היתרונות: מדובר בקינוח שקל מאוד להכין, הוא פרווה ואפשר להכין בתבנית פיירקס ולהגיש לשולחן כמו שהוא. לא חייבים להשקיע ולחלק לכוסות אישיות.
בגזרת העוגות:
מתוך הבלוג המצוין של קרן אגם - נשואה למאפייה, אני ממליצה בחום על:
בתקופה שבה נאלצתי לוותר על ביצים וחלב, מצאתי שני מתכונים שיכולים להוות פתרון מעולה לטבעונים:
מהאתר שמח במטבח של רות אופק, הכנתי את
פאי שוקולד טבעוני, שיצא מרשים וטעים ביותר
ומאתר המרכיב הסודי, הכנתי עיגולי באונטי שוקולד וקוקוס שיצאו יפיפים וטעימים בדיוק כמו החטיף המפורסם (לצערי לא מוצאת את התמונה😒 )
מאתר עוגיו.נט העשיר והנפלא, הכנתי בעבר מספר עוגות שיצאו נפלא:
ואת הבראוניז, שוקולד וקוקוס שגם יוצאים מרהיבים וגם טעימים ברמות שאי אפשר לתאר במילים
איך אפשר לדבר על פסח מבלי להזכיר את קרין גורן האגדית, שעוגת השוקולד וקוקוס שלה זוכה בכל שנה לתשבחות רבות.
לחובבי הבוטנים אני ממליצה בחום על מתכון קל ופשוט לעוגיות בוטנים שמתאימות ואהובות גם בפסח וגם בכל שאר ימות השנה.
וכן, בוודאי שיש גם עוגת מצות כמו פעם שהיינו בקיבוץ כשעוד לא ידענו להקציף או לזלף ובטח שלא הורשנו להתקרב לתנור. את המתכון של קרין שדרגתי ובמקום חצי כוס חלב הוספתי כוס שמנת, אבל תכלס המתכון מצוין כמו שהוא. אפשר גם לשדרג עם כף ברנדי או קוניאק בתערובת הקפה.
ובנימה גרגרנית זו, אני רוצה לאחל לכולכם חג אביב שמח, חג של צמיחה, התחדשות, ויציאה מעבדות לחרות.